פרץ חורשתי (1920–2017)

פרץ חורשתי נולד ב־1920 בוורשה, בשם פאבל שיינוולד. בפרוץ המלחמה נקטעו לימודיו בטכניון, והוא ומשפחתו נכלאו בגטו ורשה. בשנת 1942 הצליח אביו להשיג לו תעודות פולניות, והוא ברח מהגטו לצד הארי, התחזה ל"פולקסדויטשה", התגייס ליחידה גרמנית והוצב כשומר על מחנה שבויים סובייטים.

במרץ 1943 ערק מיחידתו, בחשש שזהותו האמיתית תיחשף. בהמשך יצר קשר עם פרטיזנים יהודיים ובאמצעותם הגיע ליחידה הפרטיזנית של ביילסקי. ביחידתו היה מקלען וחבלן, והשתתף בקרבות רבים נגד הגרמנים. לאחר שיחידתו הפרטיזנית נפגשה עם הצבא הסובייטי גויס לצבא האדום, והמשיך להילחם בנאצים עד תום המלחמה. ביוני 1946 עלה לארץ כמעפיל והצטרף לאצ"ל. במאי 1948 התגייס לצה"ל, לחם במלחמת העצמאות והמשיך לשרת בצבא הקבע. בהמשך התגייס לשירותי הכבאות, ובשנות השישים היה אחד משלושת הכבאים שהקימו את תחנת הכיבוי באילת. בשנת 1994, בגיל שבעים וארבע, החל לצייר את זיכרונותיו מתקופת השואה ומתקופת בניית תחנת הכיבוי.