אדם צ'רניאקוב (1880–1942)

אדם צ'רניאקוב נולד ב־1880 בוורשה למשפחה מתבוללת מהמעמד הבינוני, שנטמעה בתרבות הפולנית. בחייו הבוגרים היה עסקן ציבורי, מחנך ופעיל בקהילה היהודית בוורשה, אך מעולם לא היה דמות בולטת ומובילה בה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט מוורשה יו"ר הקהילה היהודית מאוריצי מייזל, וב־23 בספטמבר 1939, בימי המצור על העיר, מינה ראש העיר את צ'רניאקוב כיו"ר הקהילה תחתיו. במשך כל כהונתו רשם צ'רניאקוב בפנקסים רשימות על המתרחש בגטו. שמונה מתוך תשעה פנקסים נמצאו. צ'רניאקוב תיעד את שעבר עליו מאז 6 בספטמבר 1939 ועד רגע לפני התאבדותו, ב־23 ביולי 1942. רוב דיווחיו קצרים, אינפורמטיביים, ומתארים את סדר יומו ואת מחשבותיו. צ'רניאקוב נדרש לנווט את דרכו בין פקודות הגרמנים, מועצת היודנראט ולחצי הציבור. מהיומן משתקפים גם עמידתו האמיצה של צ'רניאקוב מול הגרמנים, שבמקרים רבים שילם עליה בהשפלות ובמאסרים, וגם קשייו בהפגנת סמכותיות מול מועצת היודנרט והציבור. העומס שהוטל על כתפיו נתן את אותותיו בבריאותו ובמצב רוחו. ב־23 ביולי 1942, כשהחל הגירוש הגדול וצ'רניאקוב נדרש בכל יום למסור לְגירוש אלפים מיהודי הגטו, התאבד במשרדו בבליעת רעל.